שלום לכולם!!!
נראה כאילו בארץ מתחילים בפעם הראשונה מאז שאנחנו זוכרים את שנת הלימודים בלי שביתות!!! וגם אצלנו הולכים להתחיל לנועם הלימודים ביום שלישי הקרוב.
ובכן ביום ראשון שעבר קרובי המשפחה של חגית עשו ארוחת ערב גדולה למשפחה ולקרובים לכבוד סיום הקיץ והיה מאוד מאוד טעים. בכלל נראה לנו שאנחנו צריכים להתחיל בדיאטה בדחיפות.
אבל בוא נתייחס לאירוע המרכזי שאירע השבוע: עברנו לדירה שלנו!!! אז קודם כל השד לא היה נורא כל כך והדירה דווקא ממש חמודה- להזכירכם אנחנו ראינו דירה אחרת ולא את זה שלנו ומסתבר שכל דירה בבנין היא שונה לחלוטין מהשניה בגלל שכל דירה שופצה בשלב אחר וגם לא כל חלק בה שופץ. לדוגמא: יש כאלה שיש להם רצפה חדשה ויש כאלו שיש להם אמבטיה חדשה. אז מה יש לנו? יש לנו סלון חמוד ולא קטן, יש לנו חדר שינה גם לא קטן, יש לנו רצפת עץ יפה שקצת נשרטת מכל דבר שמזיזים עליה, יש לנו אמבטיה ישנה שהיא במצב טוב והחדר עצמו גם מרווח. ויש לנו מטבח, מטבחון, מטבחון קטנטון, טוב אולי לקרוא לזה מטבחון זו קצת הגזמה, יש לנו חדרון בגודל של שירותים בערך שיש בו תנור, כיור ומעליו ארון עם מדפים מאחור וזהו בערך. אבל לא זה יפיל את רוחנו, בינתיים קנינו פתרונות באיקאה (שזה תמיד טוב) וקנינו מגשים שמכסים את הכיור ואז אפשר לבשל עליו ולאחר מכן גם להשתמש בהם כמתקן לייבוש כלים – יצירתיים כבר אמרנו.
חוץ מזה אנחנו מרוצים, אפילו התקנו כבר מזוזה כדת וכדין ובנוסף עושה רושם שיש לנו שכנים נחמדים, חוץ מאלו שמתלוננים על הנביחות של קוקה נושא שנאלץ למצוא לו פתרון בקרוב.
יום המעבר היה פשוט יחסית – קרובת המשפחה של חגית שאצלה שהינו בחודש האחרון לקחה אותנו לעיר עם כל הרכוש שלנו בפנים ומאז שהגענו יש לנו כל הזמן אירועים. היו לנו כל מיני סיורים באזור. סיור למשפחות להכרת הגנים הציבוריים, סיור לסופר מרקטים באזור, טיול מאורגן לחנויות שאפשר לקנות בהם דברים לבית כולל איקאה, סיור פאבים ומסעדות, סיור להכרת השכונה ומגוון אירועים להכרת האנשים שיגורו לידנו בזמן הקרוב. האזור עצמו ממש נחמד ואנחנו מזמינים את כולכם לבקר אותנו- יש מקום על מזרון בסלון!
זה גם הזמן להסביר בכמה מילים למה בחרנו לקרוא למיילים שאנחנו שולחים west side stories, אז למי שלא מכיר אז יש מחזמר נהדר בשם סיפור הפרברים ששמו באנגלית הוא west side stories (ומי שלא מכיר אז חבל וכדאי שיעשה מעשה וכבר היום יסתום את החור הזה בהשכלה) מכיוון שאנחנו גרים בחלק הצפון מערבי של מנהטן שבו, כך החלטנו, התרחש המחזמר החלטנו לקרוא למיילים בשם זה. (הם גם באמת לרוב סיפורים ממערב העיר...)
מאורע מסעיר נוסף שהיה לנו השבוע היה משחק של היינקיז שהתמזל מזלנו לבקר ועוד באצטדיון היינקיז הישן שייסגר בסוף העונה. בן דוד של נועם שיש לו מנוי לכל העונה יצא לחופשה ונתן לנו 4 כרטיסים במקומות מעולים אז הזמנו שכנים- תראו בתמונות איזה מהממים הם- כן, הם מהדרום והלכנו!! איזה כיף! שרנו את ההמנון, את אלוהים ברך את אמריקה, קח אותי למשחק הכדור, YMCA והכל יחד עם כל הקהל והלוחות האלקטרונים שמקרינים כל הזמן את המילים ובעיקר מפעילים את האנשים. מסקנה- לא פלא שהאמריקאים שמנים! וזאת למה? ובכן מלבד זה שהשחקנים שבמשחק הזה לא ממש רצים או זזים (חוץ מזה שמוסר), כל 5 שניות מופיע איזה מעאכר שמביא שתיה- בירה, מים או קולה, אוכל- פופקורן מתוק, קרקרים (נקניקיות קונים למטה) או צעצועים ומזכרות. גם בדרך למשחק יש רחוב שמלא בחנויות עם חולצות וכובעים וכמה פאבים שהאוהדים המקומיים דואגים להשתכר בהם לפני- בקיצור לא ממש זזים ובעיקר משמינים. אבל היה ממש כיף ואפשר להגיד שנועם הוא ממש אמריקאי כי את רוב השירים הוא הכיר.
מסקנה נוספת על האמריקאים- הם ממש פטריוטים! חוץ מהשירים יש גם דגלים ואמרות ואולי כדאי שנלמד מהם קצת גם על אהבת המדינה וגם על עסקים- הם יודעים לעשות כסף מכל דבר!
(היינקיז, אגב, הפסידו בצורה די מחפירה לטורנטו למי שזה ממש מעניין אותו J)
דוגמא נוספת ליכולת של האמריקאים לעשות כסף מכל דבר ראינו במהלך השבוע בחנות יוקרתית של בובות (American girl) ששם לאחר שקונים את הבובה עצמה אפשר להביא אותה חזרה לקנות עוד בגדים שעולים בערך כמו אלו שלנו, להחיש אותה לבית חולים במקרה שהיא נפצעה וכמובן... לקחת אותה להסתפר ולסדר את השיער במספרה המיוחדת לבובות בתוך החנות. תחשבו על כך שיש אנשים שמקבלים כסף כדי לשחק עם בובות כל היום (עבודת החלומות של כל ילדה/חגית יכול להתגשם). בעניין דומה, ביקרנו השבוע גם במוזיאון של צעצועים שבו בין היתר מוצגים לוחות המונופול הראשונים, התרגשות רבה נרשמה בכוחותינו.
זהו, עד כאן הדיווח השבועי שלנו.
אבל לפני שנסיים אנחנו רוצים לשתף אתכם בבעיה שיש לנו.
אנחנו לא ממש בטוחים שכולכם מקבלים את המיילים שלנו, חלק מכובד שלח לנו חזרה מייל אבל יש לא מעט אנשים שאנחנו שולחים להם ושאין לנו מושג האם הם מקבלים.
אם את/ה אחד מאותם אנשים אתה בוודאי יודע/ת, נא לשלוח חזרה מייל, אפילו מילה אחת רק כדי שנוכל לדעת שהכתובות שיש לנו הן נכונות. במקרה שנראה שמישהו לא חוזר נאלץ להפעיל קשרים כדי לברר את הכתובת החדשה שלו...
חוץ מזה אתם יותר ממוזמנים לכתוב לנו גם מה שלומכם, מה שלום המדינה ואיך לעזאזל ישראל ניצח בכוכב נולד?
אוהבים ומתגעגעים
חגית ונועם
No comments:
Post a Comment