West Side Stories 3

עוד שבוע עבר ועוד שבוע בלבד אנחנו נעבור מהאחוזה שבה אנו משתכנים כעת (אצל קרוביה של חגית בניו ג'רזי) אל דירתנו הקטנטנה במעונות של האוניברסיטה.

השבוע המשכנו להיות תיירים בניו יורק אבל קצת הורדנו את הקצב, בעיקר בגלל שאת רוב האתרים המרכזיים כבר ביקרנו, אבל אל דאגה נשארו עוד אתרים קטנים רבים לראות ולבחון.
הבעיה העיקרית שהתעוררה השבוע הגיעה דווקא מהכיוון של כלבתנו האהובה – קוקה שהתחילה להרגיש קצת יותר מידי בנוח וכתוצאה מכך עושה מעשים שלא יעשו לדוגמא – להיכנס למזווה, לטפס על חפצים כדי להגיע לאוכל שהיא רוצה, לנהום על הכלב הביתי להשאיר מתנות ריחניות ועוד מגוון אירועים לא נעימים. אנחנו רק מקווים שהשבוע הקרוב יעבור בשלום ושבמעונות היא תסתגל בצורה טובה.

אז מה אנחנו עשינו השבוע?
ביום ראשון החלטנו להיות תרבותיים והלכנו למוזיאון המטרופוליטן – אחד המוזיאונים המרשימים בעולם שכולל בין היתר תצוגות של מוצגים ארכיאולוגיים ממצריים, יוון ורומא, אומנות קלאסית ומודרנית, תערוכה ענקית של כלי נגינה ו...תערוכת תלבושות חדשה של גיבורי על שכוללת בין היתר את התחפושות המקוריות של סופרמן וסופרוומן, בטמן, ספיידרמן ועוד J. תצוגה נוספת שנחשפנו אליה הייתה אילנה דיין – כן זאת מ'עובדה' שניהלה במוזיאון שיחה די רועשת עם הבת שלה (תמונות בלעדיות מצורפות). המוזיאון עצמו ממוקם בצמוד לסנטרל פארק – שהיה מלא באנשים מכיוון שהיה יום שמש נהדר, אז לאחר כמה שעות במוזיאון טיילנו לנו בפארק עד שהגענו לבמה של מופעי חינם שנועם החליט שהוא חייב להגיע אליה – שם נחשפנו לתרבות קצת שונה ממה שנחשפנו אליה במוזיאון... האומנים שהיו על הבמה שהוגדרו כאינטרנט

כhome -grown bands that have garnered a reputation as experimental sonic groundbreakers (מי שלא מבין מה הכוונה,זה בסדר, גם אנחנו לא הבנו) רק כששמענו רצף של חריקות וצלילים מוזרים וקלטנו שלא מדובר במישהו שבודק את הסאונד על הבמה הפנמנו שאולי זה לא ממש בשבילנו (אנחנו מזדקנים כנראה).
ביום ראשון החלטנו לישם את מה שראינו ביום שבת, לקחנו שמיכה, פירות ושתייה ויצאנו לנפוש כמו מקומיים אמיתיים בפארק – הדשא, השמש, המרחב – אין תלונות.
אחרי הצהריים קרוביה של חגית חזרו מיוון כך שמעכשיו אנחנו לא צריכים לקום בשבע בבוקר כדי להאכיל את הכלב שלהם!!!

ביום שני טיילנו ביקרנו בכנסייה שממוקמת איפה שפעם היו התאומים (היה מרגש) טיילנו בוול סטריט ולבסוף קינחנו בנמל הדרומי של ניו יורק שהוסב כמו רוב הנמלים הישנים למתחם בילוי וקניות.
במהלך היום אכלנו ארוחת צהריים בנמל שהביאה את חגית למסקנה הנחרצת – 'אמריקאים לא יודעים להכין סלט עם טונה אלא רק סלט טונה (כלומר חתיכות בודדות של מלפפון ועגבנייה וגושי ענק של טונה) אכזבה נרשמה בכוחותינו.

בשלישי ורביעי החלטנו להישאר בבית ולהתמקד בחיפוש עבודה ויצאנו לקצת קניות בחנויות בסביבה. בהזדמנות זאת גילינו את אחת הסיבות לגודל של האמריקאיים – הגודל של המוצרים שהם קונים. הגענו לחנות בשם קוסקו שמוכרת רק מוצרים שלנו נראו כמתאימים למשפחה של 10 נפשות אך לחלק מהמקומיים מהווים, כך נראה, ארוחת צהריים בינונית. כך ניתן למצוא אריזות של קטשופ בגודל ליטר וחצי, ובקבוקי שמן בגודל 3 ליטר!!!)

לבסוף בחמישי נסענו לעיר וטיילנו בצ'לסי – שכונה חמודה שבדרך כלל מלאה בגלריות אומנות שונות (בקיץ, כך מסתבר, רובן סגורות לשיפוצים וסידור מחדש) הגענו גם לשוק מזון הגורמה של צ'לסי שממוקם במפעל שבו יצרו בעבר את 'אוריאוס', בו יש חנות שבה מכינים אך ורק עוגיות בראוניס מ ד ה י מ ו ת, חנות שמתמחה בהכנת עוגות בצורות שונות ועוד מגוון חנויות נהדרות. בהמשך היום הגענו לחנות למכשירים אלקטרוניים שמנוהלת, כך נראה, רק על ידי יהודים דתיים וקנינו אצלם מתקן מיוחד שבתקווה יאפשר לנו לצפות בטלוויזיה דרך המחשב הנייד ובכך לחסוך את הצורך לקנות טלוויזיה (שבארצות הברית אפשר למצוא כיום רק עם מסך שטוח מה שלא מוזיל את המחיר).
היום אנחנו נוסעים שוב לעיר ובערב אולי לשיט קטן על נהר ההדסון

למי ששכח או לא ידע יש לנו גם סקייפ – pigoozit כך שאתם מוזמנים גם להוסיף אותנו לשלכם
שיהיה לכם סוף שבוע נהדר