West Side Stories 8

שלום לכולם

עוד שבוע עבר ולמי שלא אמרנו באופן אישי אז: "גמר חתימה טובה" ולמי שצם מקוים שהיה צום קל (אגב כאן האמריקאים לא מסוגלים להגיד חתימה טובה אז הם פשוט אומרים "גמר" או שיהיה לך "צום משמעותי" יענו meaningful, אנחנו צמנו שזו חוויה מעניינת כשלעצמה בכל מקום שהוא לא ישראל. קודם כל היה צום מאוד קל ואנחנו לא יודעים אם לזקוף את זה לזכות מזג האוויר או לשיטה של משפחת דיקמן והלפרין- ארוחה חלבית (תודה אגב’ היה מעולה), אז מה שזה לא יהיה, זה עבד.

את הארוחה המפסקת ערכנו בביתנו יחד עם השכן הברזילאי מהבניין שלנו שהתגייר לפני כמה שנים ועם שתי יהודיות כשרות שסיפרו לנועם שהן מתכוונות להזמין אוכל סיני והוזמנו מיד לשולחננו.
אז בנוגע לצום, לצום בחול זה ממש מוזר, קודם כל כי כולם ממשיכים את חייהם וזה גם לא פשוט להסביר לכל מי שמאחל לך חג שמח על מהות החג ושהוא לא ממש שמח ולא ממש כיף, הכבישים מלאים- ולא זה לא רעיון טוב לנסות לעבור באור אדום- תאמינו לנו ניסינו... בתי עסק עובדים ואולי הכי גרוע ממשיכים למכור אוכל! אז צריך למצוא את הדרך היעילה ביותר להגיע לבית הכנסת בלי לעבור מסעדות או בתי עסק שמוכרים אוכל וזו משימה מאוד לא פשוטה באזור שלנו- ממש כמו משחק מחשב שצריך למצוא את הדרך בתוך המבוך...

חוץ מזה אנחנו רגילים לשמוע את אבא של חגית מתפלל בנוסח אהוב ומוכר בשפה מתגלגלת ולא עם ריש מוזרה ועצירות או שפתאום ממציאים שירים או מנגינות חדשות לקטעים ידועים ואהובים (נו באמת’ לשיר את הקדיש- ככה?) החזן בבית הכנסת ביום הראשון היה כל כך מוזר שזה פשוט מפחיד , לא היה ברור אם הוא חזן או מתפלל בקול רם לעצמו- הוא גם עשה תנועות מפחידות עם הידיים ובקיצור החוויה לא הייתה מוצלחת במיוחד מה שעודד אותנו לנסות בית כנסת אחר ביום השני שהיה מאוד מוצלח- בית כנסת ישן משנות ה-40 שפועל רק בשבתות וחגים עם קהילה קטנה באזור הארלם- ולמי שתהה, כן יש יהודים שחורים בארצות הברית (אנחנו הופתענו)- היה מגניב!

ואולי החלק הכי מוזר”Hasala” . מסתבר שלאמריקאים המוזרים האלה יש אמבולנס לשבתות ולחגים. האמת שאנחנו לא ממש יודעים מתי הוא פועל אבל ביום כיפור התוודענו אל המוסד. לצערנו אישה מבוגרת חטפה התקף אפילפטי באמצע התפילה, מיד המתפללות שהיו לצידה צעקו אם יש רופא ובבית כנסת בניו יורק מסתבר שיש לא מעט רופאים, שכל מה שהם עשו היה להזמין לה אמבולנס. לאלו מאיתנו שראו התקף או שניים (שייפ...) אתם ודאי יודעים שאין יותר מדי מה לעשות בנושא ובדרך כלל אחרי ההתקף החולה פשוט נרדם- שזה מה שקרה אבל פתאום באמצע כל ההמולה הגיעו 6 גברים לבושים במיטב מחלצותיהם- חליפות וקיטל וכיפות וציציות, עם ציוד רפואי והנשימו את האישה ולאחר מכן פינו אותה משם. אכן חוויה מוזרה באופן כללי וביום כיפור בפרט. הם גם גירשו משם את האמבולנס הרגיל שהגיע, ונשאלת השאלה למה בעצם בעיר של מיליוני גויים לא העדיפו להשתמש בגוי של שבת....(בקרב מי שיענה נכונה תוגרל חופשה חלומית בדירה נחמדה בניו יורק...)

חוץ מזה חוויות נועם וחגית הסלבריטאים לא הסתיימו, באחד הימים עברנו לנו בכיכר הזמן או בשמה הלועזי טיימס סקוור כשלפתע קפצו עלינו שני חברה שהציעו לנו להצטלם לתמונה שתופיע על אחד הבניינים כשמתחתינו יהיה כתוב שאנו מצהרים על נאמנותנו ל-PC (ולא ל-MAC לחילופין). כמובן שלא בזבזנו הזדמנות לפרסום בחינם ובהמשך תראו את התמונה שלנו! ישנה גם טענה שבכל פעם שנהיה באזור ונשלח SMS הם ישימו את התמונה שוב! אז כשנסתובב ביחד בכיכר כשתבואו לבקר אל תשכחו לבקש מאיתנו...

בסופ"ש שעבר הלכנו לבקר בקברו של הנשיא גראנט שנמצא ממש לידינו- מדובר במוזוליאום ענק ויפיפה שנמצא שם כבר מהמאה ה-18 או משהו כזה ושוב אנו מזכירים, למבקרים מובטח סיור באזור באדיבות פרגו טורס. אחרי הסיור המלבב קפצנו לאוניברסיטה שם היה אירוע ענק של מעין שבוע הספר לילדים (רק שזה לא היה שבוע אלא סוף שבוע ורק חברת טארגט מכרה ספרים אבל העיקר הכוונה והארגון שהיה מוצלח). הופיעה שם ליסה לואב שזכורה בישראל בעיקר מהלהיט שלה "stay (I missed you)" שבינתיים הפכה לגרסה אמריקאית של יובל המבולבל רק בלי הקרחת שהופיעה במגוון שירי ילדים (והרכבת שרה צ'ו צ'ו צ'ו) ובאופן מפתיע זוהתה על ידי חגית. ואפילו ראינו מישהו שאפילו מוכר בימים אלו - האבא מסדרת הטלוויזיה האמריקנית "אחת שיודעת"- כן הוא חתיך גם מקרוב ומחבק ממש מצוין (חחחח- תמונה מצורפת). וכמו ישראלים טובים דאגנו לקחת כל מה שנתנו בחינם- תיק קטן מים בטעמים יוגורט וקאזו- בקיצור יום מלא הפתעות.

ועכשיו להערה קטנה בנושא מזג האוויר- כן, הוא מוזר. בשבועיים האחרונים התחלנו לטעום מטעמו של הסתיו הניו יורקי- עדין לא שלכת אבל בהחלט חורף ישראלי טיפוסי ולא, ג'קט לא מספיק. השבוע מסיבה לא ברורה חזרנו לטמפרטורות מצוינות ואפילו ישבנו יום שלם בפארק אתמול. המסקנה- אנחנו אוהבים קיץ וחבל!

מזג האוויר המצוין לא ממש עוזר לנועם שאמור ממש בימים אלו לשבת בבית וללמוד למבחני אמצע הסמסטר שיתחילו השבוע (מבחן אחד השבוע ועוד שניים בשבוע הבא) איך בדיוק הגיע כבר אמצע הסמסטר ומה בדיוק הספקנו ללמוד בחודש וחצי, לפרופסורים האמריקאים הפתרונים, לנועם זה עדיין לא ממש ברור.

הבחירות גם הולכות ומתקרבות ומי שסיפר לנו שאמריקאים לא מדברים על פוליטיקה כנראה לא היה בניו יורק בשנת בחירות כי כאן זה הנושא החם, נועם אפילו קיבל כרטיס בוחר השבוע כך שבמקרה שאתם רוצים לשכנע אותו לאיזשהו כיוון, זו ההזדמנות שלכם להשפיע על איך תראה ארצות הברית בשנים הקרובות.

לסיום - מי שקיבל מנועם דוא"ל שמזמין אותו להצטרף ל"linkedin" נסביר על כך בכמה מילים:
האמריקאים כמו בהרבה מקרים עושים הרבה דברים כמו בישראל רק בצורה הרבה יותר ממוסדת, בצורה זו מוסד ה"חבר שלי מכיר את חבר שלו והוא יסדר לי עבודה" הפך למוסד הנטוורקינג האמריקאי שמהותו היא אותו דבר אבל הוא הפך לסוג של אובססיה לאומית. האמריקאים יכולים לשלוף את המכשיר הסלולרי שלהם אחרי שיחה של 2 דקות ולהחליף פרטים כחלק מהריטואל, ומקומות עבודה ומוסדות לימוד מארגנים באופן קבוע אירועי נטוורקינג כדי ליצור קשרים בין מקומות עבודה, מעסיקים, מועמדים למקומות עבודה וכו'. האתר שנשלח אליכם הוא אתר שמהותו מקצועית שלא כמו הפייס בוק המוכר והחברתי, המהות של לינקאין היא שבמידה ובעתיד תרצה לעבוד בחברה מסויימת ולחבר של חבר שלך יש מכר שעובד שם תוכל לקבוע איתו פגישה ולשוחח על כך, אז במידה ואתם רוצים לנסות אתם מוזמנים וגם במידה שלא אנחנו לא נעלב, זאת לא הצעת חברות, רק הצעה עסקית.

שיהיה לכולם חג סוכות שמח ורגוע
תהנו מכל הסרטים הפסטיבלים והארוחות
אוהבים ומתגעגעים
חגית ונועם