Monday, January 26, 2009

West Side Stories 13

שלום לכם,
אז זהו, נגמרה חופשת הסמסטר ונועם חזר לספסל הלימודים
וממש לפני שיחזור שוב הלחץ של המבחנים והעבודות נעדכן אתכם בקצת ממה שעבר עלינו בתקופה האחרונה.
אז נתחיל בכמה דברים ברמה הלאומית, דבר ראשון המלחמה שהתחוללה בישראל, אז אמנם היינו רחוקים אבל עדיין התעדכנו בדאגה ובאדיקות בדיווחים בטלוויזיה וניסינו לסייע למאבק על דעת הקהל הבינלאומית בכך שהסברנו לכל מי שהיה מוכן לשמוע את נקודת המבט הישראלית של הסיפור. מסתבר שלמרות הסיקור הנרחב שהסכסוך מקבל בתקשורת (הלא הכי אובייקטיבית) להרבה אמריקאים פשוט אין מושג ולכן מזל שהם פגשו את חגית שנתנה להם סקירה מקיפה של המצב- או לפחות כמו שהיא אומרת ראו את הדברים מהצד הנכון....

דבר שני, למי שלא שמע יש לנו נשיא חדש – ברק אובמה. כאן קצת קשה שלא לשמוע על זה כי בכל פינה יש פוסטרים, עיתונים ואנשים שמהללים את התקווה החדשה של האומה האמריקאית – "פסטיבמה" אמיתי!!
השיא הגיע ביום ההשבעה כשנראה שכל העיר וויתרה על יום עבודה כדי לצפות בשידור חי באירוע, וזאת מבלי לכלול במשוואה הזו את מאות אלפי האנשים שנסעו עד לוושינגטון כדי לעמוד בקור ולצפות ממרחק של כמה עשרות קילומטרים במאורע ההיסטורי. יום לפני ההשבעה עשינו מדגם של תחנות הטלוויזיה וגילינו שלא פחות מ10 תחנות שידרו תוכניות על אובמה!! ביום עצמו נועם צילם את האירועים שהאוניברסיטה שלו ארגנה ולאחר מכן יצא לסיבוב בשכונה הסמוכה, שכונה ה', או בשמה היותר ידוע- הארלם כדי להרגיש קצת את חווית החג.
(קישור לסרט של נועם - http://blip.tv/file/1689654)

כמה דברים שעשינו בשבועות האחרונים:
לאחר ששמענו על המקום מהמון אנשים, נסענו לקניון המוזל הענק שבמדינה השכנה (ניו ג'רזי) ונדהמנו מהשפעת נפילת הכלכלה גם על שוק הביגוד – עושה רושם שלאחר שבחג המולד נשארו לעסקים יותר מידי מוצרים הם מנסים למכור אותם בהנחות מרשימות. לא נפרט כמה קנינו. רק נציין שזה היה זול ושבקושי הצלחנו לחזור הביתה (יש גבול לעד כמה אפשר לסחוב ברכבת התחתית)

בסוף השבוע האחרון במסגרת "דברים שחייבים לעשות כשגרים בניו יורק" קנינו כרטיסים מוזלים ונסענו להחליק על הקרח במרכז רוקפלר (זירת ההחלקה על הקרח שהופיעה במגוון סרטים כמו סרנדיפיטי, ספלאש ועוד) למרבה הפלא מסתבר שהאימונים המועטים שעשינו בילדותינו בהחלקרח האגדי בלב המפרץ הותירו רושם והפגנו יכולת מרשימה (תרגום: נועם לא נפל, חגית החליקה כמו מקצוענית).

בעקבות הדרישות הרבות נעדכן הפעם גם על קוקה – לאחר שבועות רבים בהם היא הייתה שרוכה על הרצפה בגלל החום ששורר בדירתנו לפני כשבועיים היא הסתפרה ולמזלנו לא פשטנו את הרגל כשעשינו זאת. להזכירכם בפעם הראשונה שהיא הסתפרה פה זה עלה 70 דולר ובקושי סיפרו אותה, אז מצאנו בית ספר לספרים של חיות ושילמנו רק 30 דולר אז נכון שזה לא כמו בארץ (טלי סיפרה לי שולטטתתתתתתתת) אבל זה עושה את העבודה. אז אומנם כשיוצאים החוצה אנחנו עוטפים אותה במעיל אבל בתוך הבית עושה רושם שמאוד נעים לה.
ולסיום אנחנו רוצים לאחל המון המון מזל טוב לשי ולנה יחזקאל שהתחתנו בשעה טובה בשבוע שעבר!!!

שיהיה לכולכם שבוע נהדר
בימים הקרובים נשלח גם תמונות
אוהבים ומתגעגעים
חגית ונועם

Tuesday, January 6, 2009

West side stories 12


















































שנה אזרחית טובה לכולכם
אצלנו הסתיימו החגים אבל לנועם נשאר עוד שבועיים עד החזרה לספסל הלימודים, אנחנו מנסים לנצל את הזמן החופשי כמיטב יכולתנו לפני שהעומס יחזור. בינתיים אנחנו מודאגים מהמצב בארץ ומאזינים בדריכות לכל עדכון בנושא. כאן בארצות הברית עושה רושם שמאוד פופולארי לתמוך בפלסטינאים ולפני כשבוע אפילו מצאנו את עצמנו מול הפגנה פרו פלסטינית ענקית בשדרה החמישית. אנחנו מצידנו עושים את כל המאמצים להסביר לאמריקאים את עמדת ישראל אם בשליחת מיילים עם סרטי הסברה או פשוט בשיחות עם כמה שיותר אנשים.
אבל לדברים קצת יותר מעודדים:
אז חופשת הסמסטר הגיעה ורוב הסטודנטים טסו להם הביתה נועם החליט שמדובר בהזדמנות עסקית ממדרגה ראשונה ופרסם מודעה שמכיוון שאנחנו נשארים אנחנו יכולים לטפל במהלך החופשה בחיות המחמד הבתים והעציצים של אלו שנוסעים הביתה. התוצאה: כלב, 3 חתולים ו2 עציצים שהופקדו בידינו. כמובן שיום לאחר שהבעלים של הכלב נסעו ירד כאן השלג המשמעותי הראשון ומכיוון שמדובר בכלב גדול נועם היה צריך לקחת אותו לטיולים ארוכים בקור העז, אבל מה לא עושים בשביל חברים- ברור שאנחנו לא נסכים להתחייבויות מהסוג הזה שוב כשיש מזג אויר כזה על הפרק ומדובר בכלב גדול שגם יוצא 3 פעמים וגם דורש טיול בפארק של איזה חצי שעה כל יום. ועל כך אנחנו מודים לאל שקוקה היא כלבה קטנה שרק יוצאת פעמיים!!!
מזג האוויר אכן הולך ומתקרר, נועם אפילו השאיר כמה גרביים מחוץ לחלון והן הפכו להיות קשות כמו קרשים, אבל הקור לא עוצר בעדנו מלחוות את העיר בחורף, אז הצטיידנו במעיל, כפפות וצעיפים ויצאנו לראות איך למרות המשבר הכלכלי עדיין הרחובות והחנויות מתקשטים לכבוד חג המולד. היה פשוט מדהים לראות עד כמה משקיעים בעיצוב והארגון של רוב בתי הכלבו זאת מבלי לציין את כמות עצי האשוח המפוזרים ברחבי העיר וגם מקושטים למהדרין. ומשום מה לנו זה ממש לא נראה משבר כשראינו את כמות האנשים והשקיות שהם סוחבים. המקומיים טוענים שזה כלום לעומת השנים הקודמות ואנחנו שמחים שלא היינו פה כדי "לחוות" את ההיסטריה...
אל דאגה אמנם צפינו בהתלהבות בקישוטי חג המולד אבל לא שכחנו את חנוכה. לכבוד החג נכחנו בשני אירועי הדלקת וביום שישי ארגנו הדלקת נרות לחברים אצלנו בבית (לא שוברים את המסורת) הכנו כמות היסטרית של לביבות תפו"א ובטטה, קנינו סופגניות בדונקין דונטס ואפילו שרנו שירי חנוכה עם הילדה החמודה של השכנים. להדלקת נרות הגיעו גם מורן, חברה של חגית מהלימודים בארץ, אמא שלה ואחותה שהיו בחופשה בניו יורק, בילו איתנו בנעימים באתרים שונים בעיר וגם שהו אצלנו שני לילות – היה ממש כיף!!! ואנחנו ממשיכים להזמין את מי שרוצה להתארח כי אנחנו ממש מתגעגעים!
כאמור לרגל החופשה של נועם אנחנו מנסים להגיע למקומות שעוד לא היינו בהם – כך יצאנו לבקר בצ'יינה טאון שם אפשר למצוא, אם ממש רוצים, מאכלים אותנטיים כמו מדוזות ומלפפוני ים מיובשים. נועם הלך גם לבקר בבית האומות המאוחדות, עשה סיור והתעצבן מהנטייה הברורה שלהם לכיוון הצד הפלסטינאי (שהתבטאה ב-2 תצוגות שלמות שהוקדשו לעם הפלסטינאי ומאבקו לעצמאות). ובמוזיאון לאומנות מודרנית שם הייתה לו הזדמנות לראות תצוגה מיוחדת של ואן גוך.
לקראת ערב סיום השנה האזרחית התלבטנו רבות מה לעשות ולאחר שגילינו שכדי לראות את הכדור נופל בטיימס סקוור צריך לעמוד בתוך איזור מגודר משעה שלוש בצהריים עד חצות בלי שאפשר יהיה לצאת אפילו לשירותים החלטנו לוותר על החוויה – בעיקר שהיה יום מאוד קר- אחד הקרים ב-20 שנים האחרונות ובמקום זה הלכנו לאירוע ניו יורקי מסורתי אחר – אירוע הריצה בסנטר פארק. יצאנו ב11 בלילה מהבית והצטרפנו לעשרות אלפי האנשים שנהרו לפארק. שם חלק גדול מהם קיבל מספרים ובשעה חצות כולם יצאו לריצה (אנחנו באופן מפתיע וויתרנו על החלק הזה) ונשארנו בבמה המרכזית נהנו ממוזיקה וממופע זיקוקין מדהים שנמשך לפחות חצי שעה וכלל כמה סוגים שלא ראינו מעולם באף חגיגות יום עצמאות בארץ.
ברגעים אלו אנחנו רואים בטלוויזיה את ההתפתחויות שהיו בימים האחרונים ושיש הרוגים ואנחנו ממש מקווים שכל זה יסתיים בקרוב על הצד הטוב ביותר. תהיו חזקים כי זו הדרך היחידה!
מתגעגעים ואוהבים
חגית ונועם