אנשים יקרים
שוב עבר די הרבה זמן מאז המכתב האחרון אבל ככה זה כשהעומס הולך וגובר, יותר קשה להתיישב ולכתוב
אבל מכיוון שכולכם חשובים לנו עד מאוד, נספר לכם קצת מה קורה איתנו
אז לחץ היא אכן מילה שמאפיינת את התקופה האחרונה נועם מתחפר בספרי הלימוד לקראת מבחני סוף הסמסטר שמגיעים בשעה טובה בשבוע הבא (!!!) מי היה מאמין שכשבארץ עוד בקושי התחיל הסמסטר כאן הוא כבר נגמר...
וחגית סוף סוף הבריאה לאחר שבועיים של כאב גרון ושיעולים בלתי פוסקים (החיפוש אחר המדביק המסתורי ממשיך אבל הרמזים מצביעים למשרד של חגית...)
אבל בואו נתרכז בדברים קצת יותר נחמדים – החגים שעברו ואלו שהולכים ומתקרבים.
אז לפני שבועיים בערך חגגו האמריקאים את חג ההודיה בו הם אמורים להודות על מזלם הטוב אך בעצם מתרכזים בעיקר בטחינת מזון שלא מביישת שום חג יהודי ובקניות רצחניות (תרתי משמע). אחד האירועים המסורתיים הגדולים בכל ארצות הברית הוא תהלוכת חג ההודיה של מייסיס תהלוכה של אנשים ובלוני ענק שהולכת מרחוב 77 ועד לטיימס סקוור (רחוב 42). אלפי אנשים יוצאים לצפות בתהלוכה ברחוב ומיליונים נוספים צופים בה בטלוויזיה, אבל קומץ קטן של אנשים מובחרים מצליח למצוא מרפסת פנויה ולצפות בתהלוכה מלמעלה, ונחשו מה? הפעם אנחנו היינו חלק מאותו קומץ!! העבודה של חגית (שעכשיו ברור למה היא עובדת בה) ממוקמת בדיוק בכיכר קולומבוס שגם דרכה עוברת התהלוכה וכך יצא לנו לצפות ממש כמו בני מלוכה באלפי האנשים ברחוב אה... וגם בתהלוכה. בתהלוכה עצמה היה ניתן לראות תזמורות ענק של מאות נגנים, ליצנים מכל הסוגים והמינים וכמובן בלונים (בין היתר סנופי, בוב ספוג, רונלד מקדונלד ועוד כמה שלא ממש זיהינו)
שוב עבר די הרבה זמן מאז המכתב האחרון אבל ככה זה כשהעומס הולך וגובר, יותר קשה להתיישב ולכתוב
אבל מכיוון שכולכם חשובים לנו עד מאוד, נספר לכם קצת מה קורה איתנו
אז לחץ היא אכן מילה שמאפיינת את התקופה האחרונה נועם מתחפר בספרי הלימוד לקראת מבחני סוף הסמסטר שמגיעים בשעה טובה בשבוע הבא (!!!) מי היה מאמין שכשבארץ עוד בקושי התחיל הסמסטר כאן הוא כבר נגמר...
וחגית סוף סוף הבריאה לאחר שבועיים של כאב גרון ושיעולים בלתי פוסקים (החיפוש אחר המדביק המסתורי ממשיך אבל הרמזים מצביעים למשרד של חגית...)
אבל בואו נתרכז בדברים קצת יותר נחמדים – החגים שעברו ואלו שהולכים ומתקרבים.
אז לפני שבועיים בערך חגגו האמריקאים את חג ההודיה בו הם אמורים להודות על מזלם הטוב אך בעצם מתרכזים בעיקר בטחינת מזון שלא מביישת שום חג יהודי ובקניות רצחניות (תרתי משמע). אחד האירועים המסורתיים הגדולים בכל ארצות הברית הוא תהלוכת חג ההודיה של מייסיס תהלוכה של אנשים ובלוני ענק שהולכת מרחוב 77 ועד לטיימס סקוור (רחוב 42). אלפי אנשים יוצאים לצפות בתהלוכה ברחוב ומיליונים נוספים צופים בה בטלוויזיה, אבל קומץ קטן של אנשים מובחרים מצליח למצוא מרפסת פנויה ולצפות בתהלוכה מלמעלה, ונחשו מה? הפעם אנחנו היינו חלק מאותו קומץ!! העבודה של חגית (שעכשיו ברור למה היא עובדת בה) ממוקמת בדיוק בכיכר קולומבוס שגם דרכה עוברת התהלוכה וכך יצא לנו לצפות ממש כמו בני מלוכה באלפי האנשים ברחוב אה... וגם בתהלוכה. בתהלוכה עצמה היה ניתן לראות תזמורות ענק של מאות נגנים, ליצנים מכל הסוגים והמינים וכמובן בלונים (בין היתר סנופי, בוב ספוג, רונלד מקדונלד ועוד כמה שלא ממש זיהינו)
לאחר התהלוכה שפר עלינו מזלנו וקיבלנו טרמפ עד לבית של קרוביה של חגית שהזמינו אותנו לארוחת חג.
קצת קשה לקרוא למה שקרה שם ארוחה... הגענו לבית בסביבות 12 בצהריים ואכלנו ללא הפסקה עד ל10 בלילה. בין היתר טרפנו מבחר של 10 סוגי מטבלים, 15 מנות ראשונות, 8 מנות אחרונות ותרנגול הודו אחד.
רק נגמר חג ההודיה וכבר הגיע יום שישי שאחרי החג אשר מכונה – יום שישי השחור אשר מתאפיין בהוזלות מטורפות בחנויות, לפי נועם השם נובע מזה שבסוף היום רואים שחור בעיניים. לכבוד היום המיוחד חנויות רבות פותחות את שעריהם ב3 בבוקר (?!?!?) ואנשים מגיעים לפני ועומדים בתור, השנה לכבוד המצב הכלכלי יותר אנשים הגיעו ואפילו השכילו לרמוס למוות את אחד העובדים ברשת וול מארט בדרך למוצר מוזל במיוחד . אנחנו לא נסחפנו לטירוף קמנו כמו בני אדם ובאופן מפתיע לא מצאנו מדפים ריקים. בין השאר קנינו גם מזרון מתנפח עליו תוכלו לישון כשתבואו לבקר (רמז, רמז)
אז אם מדברים על חגים אי אפשר כבר להתעלם מטירוף חג המולד שהתחיל כבר לפני כמה חודשים אבל רק הולך ומחמיר ככל שהאירוע המכונן מתקרב. אז כבר קשה למצוא בעיר עץ שלא מלא באורות וחנות שלא משמיע שירי חג מולד בסבב. אנחנו באופן אישי די נהנים מתצוגת האורות הבלתי נגמרת ומשתדלים לטייל בחוץ כמה שיותר ולראות אורות, חלונות ראווה מקושטים וירידי חג מולד שצצים בכל פינה.
קצת קשה לקרוא למה שקרה שם ארוחה... הגענו לבית בסביבות 12 בצהריים ואכלנו ללא הפסקה עד ל10 בלילה. בין היתר טרפנו מבחר של 10 סוגי מטבלים, 15 מנות ראשונות, 8 מנות אחרונות ותרנגול הודו אחד.
רק נגמר חג ההודיה וכבר הגיע יום שישי שאחרי החג אשר מכונה – יום שישי השחור אשר מתאפיין בהוזלות מטורפות בחנויות, לפי נועם השם נובע מזה שבסוף היום רואים שחור בעיניים. לכבוד היום המיוחד חנויות רבות פותחות את שעריהם ב3 בבוקר (?!?!?) ואנשים מגיעים לפני ועומדים בתור, השנה לכבוד המצב הכלכלי יותר אנשים הגיעו ואפילו השכילו לרמוס למוות את אחד העובדים ברשת וול מארט בדרך למוצר מוזל במיוחד . אנחנו לא נסחפנו לטירוף קמנו כמו בני אדם ובאופן מפתיע לא מצאנו מדפים ריקים. בין השאר קנינו גם מזרון מתנפח עליו תוכלו לישון כשתבואו לבקר (רמז, רמז)
אז אם מדברים על חגים אי אפשר כבר להתעלם מטירוף חג המולד שהתחיל כבר לפני כמה חודשים אבל רק הולך ומחמיר ככל שהאירוע המכונן מתקרב. אז כבר קשה למצוא בעיר עץ שלא מלא באורות וחנות שלא משמיע שירי חג מולד בסבב. אנחנו באופן אישי די נהנים מתצוגת האורות הבלתי נגמרת ומשתדלים לטייל בחוץ כמה שיותר ולראות אורות, חלונות ראווה מקושטים וירידי חג מולד שצצים בכל פינה.
אל דאגה, כמובן שהאמריקאים משתדלים להיות כמה שיותר תקינים פוליטית ולכן על כל 10 עצי חג מולד אפשר למצוא (במקרה שמסתכלים טוב טוב) חנוכייה (או מנורה כפי שקוראים לה כאן מסיבה לא ברורה)
אז נשאר עוד שבוע עד לחופשת סמסטר ואז נשתדל לכתוב שוב פעם
אז נשאר עוד שבוע עד לחופשת סמסטר ואז נשתדל לכתוב שוב פעם
שיהיה סוף שבוע נהדר
מתגעגעים ואוהבים
חגית ונועם
מתגעגעים ואוהבים
חגית ונועם
